
לקיוסקים · מינימרקטים · נקודות לוטו
אין לך דרך לדעת.
וזאת בדיוק הבעיה.
כרטיסי הגירוד על המדף הם מזומן — אבל בניגוד למזומן, אף אחד לא סופר אותם בסוף המשמרת. לומה סופרת.
בלי חומרה · בלי התקנה · בלי כרטיס אשראי
אין להם ברקוד בקופה.
כרטיס יוצא מהמדף בלי שום רישום. אם הוא לא חזר כסף — אין דרך לדעת מתי הוא יצא, או אם בכלל נמכר.
המלאי זז כל היום.
חבילה חדשה מהסוכן, כרטיסים שעולים מהכספת לדיספליי, החזרות של לקוח שהתחרט. בלי מעקב, הספירה אף פעם לא מסתדרת.
הפער מתגלה מאוחר מדי.
כשמגיעה ההתחשבנות מול הסוכן, כבר עברו שבועות. אי אפשר לשחזר מה קרה, ובטח שלא באיזו משמרת.
ארבעה שלבים, בסדר הזה. כל אחד מהם קורה ממילא בחנות — לומה רק רושמת אותם.
לחיצה אחת על הכרטיס בטלפון, אישור כמות, וזהו. שלוש שניות, בלי קופה ובלי אימון.
כל כרטיס שנמכר יורד מהדיספליי. חבילה סגורה שמעלים מהכספת מתווספת אוטומטית לפי מספר הכרטיסים בחבילה.
ספירה מהטלפון — חבילות סגורות ובודדים, בלי חשבונות בראש. המערכת משווה לְמה שאמור להיות שם.
יש חוסר? המערכת מסמנת את חלון הזמן, מי היה במשמרת, ומה דווח באותן דקות — מוכן להצלבה מול המצלמות.
רוב המערכות יגידו לכם שחסרים שבעה כרטיסים. זה לא עוזר במיוחד — אתם עדיין לא יודעים מה לעשות עם המידע הזה.
לומה בונה את חלון הזמן שבו נוצר החוסר, ומראה מה בדיוק דווח בתוכו: מי מכר, מתי, ואיפה היו הפסקות ארוכות בלי שום דיווח. עם זה בידיים אפשר לגשת להקלטות של המצלמה ולדעת בדיוק איזו דקה לפתוח — במקום לסרוק שבוע שלם.
המערכת לא מתחברת למצלמות ולא מאשימה אף אחד. היא רק אומרת לכם איפה להסתכל.
החלון החשוד: 10:05—13:20. זה הקטע שכדאי להוציא מהמצלמה.
שני מסכים בסך הכול: אחד למוכר, אחד לבעל החנות. אין תפריטים מסובכים ואין מה ללמוד.
כל הכרטיסים שהחנות מוכרת, עם המחיר וכמה נשארו בדיספליי. לוחצים על כרטיס, בוחרים כמות, מאשרים. זה כל התהליך.
1 · לוחצים על הכרטיס שנמכר
אם המערכת תופסת שני כרטיסים בחודש שאחרת היו נעלמים, היא כבר החזירה את עצמה. כל השאר זה רווח.
לא. לומה לא נוגעת בכסף ולא בקופה — היא סופרת כרטיסים. מה שהמערכת מראה הוא הסכום שאמור להיכנס לקופה, וההשוואה בין השניים היא בדיוק מה שחושף פער.
לא. כל טלפון או טאבלט שכבר יש בחנות מספיק. אין התקנה ואין עלות פתיחה.
כרבע שעה. פותחים חנות, מוסיפים את הכרטיסים שאתם מוכרים מתוך קטלוג חיש-גד המוכן, ומזינים את המלאי הנוכחי.
מסך המכירה הוא רשת של כרטיסים עם תמונה ומחיר. לוחצים על הכרטיס, מאשרים כמות. אפשר גם לחפש כרטיס בשם או בכינוי שנוח לכם.
מדברים. אנחנו לא מבקשים כרטיס אשראי מראש ולא נועלים לכם את הנתונים אם תחליטו לא להמשיך.
רק אתם. הנתונים של כל חנות מופרדים ברמת מסד הנתונים, הגישה נעשית רק דרך השרת שלנו, וכל פעולה במערכת נרשמת ביומן.
הכי גרוע שיקרה: בסוף החודש תדעו בדיוק כמה כרטיסים עברו אצלכם, ומה שווה להזמין מהסוכן.
פתיחת חנות — חודש ניסיון חינם